הקודקס מאפשר השקפה כוללת של התחום. היום יש מסכת שונה של חקיקה בתחומים השונים. הקודקס בין היתר מאחד את הדינים השונים לחוק אחד, זאת שלעצמה אינה התכונה החשובה ביותר של הקודקס, אבל מבנה זה מאפשר לנו באופן בהיר יותר מהדין היום לראות את הרבדים השונים של תחולת דינים בין הכללי למיוחד.
הכוונה- בכל היבט וסוגיה שניתקל בה, התחולה היא לא רק להסדר הנקודתי שמדובר בו באותו דין כגון חוק המכר אלא לשורה של הסדרים כלליים ורחבים יותר שצריך לקחתם בחשבון בכל הקשר נתון.
כאשר שואלים- מהו הנטל שמוטל על קונה לגבי בדיקת נכס מסוג מכר, קיימת הוראה מיוחדת בעניין הזה בחוק המכר, אך חשוב לזכור גם כללים רחבים יותר לצד הדין המיוחד שחלו על הנקודה הזו. יש להיזהר ממלכודת של "עיון נקודתי" מידי בהסדרים.
לדוגמא- מהם הנטלים שיש על קונה כלפי המוכר?
קונה קנה נכס, הוא טוען שיש פגם בנכס, מה בדיוק מצפים ממנו כתנאי לזה שנזכה אותו בסעד? יש הוראה בעניין הזה בחוק המכר, ס' 13-15 לחוק המכר (הקונה חייב לבדוק מיד את הנכס, חייב להודיע למוכר על אי ההתאמה)
לכאורה אפשר לקרוא את הסעיף ולעצור כאן, אבל זה רחוק מלהיות כך.
עקרונות כלליים ובסיסיים
1. עקרון תום הלב.
2. אין חוטא נשכר.
3. De minimis, זוטי דברים (לדוגמא- ס' 4 לפקודת הנזיקין).
בין העקרונות הכללים יש את העיקרון הסמוי של הדיספוזיטיביות שחל גם בחקיקה של חוזים מיוחדים מבלי שהדבר יאמר בהכרח. מבחינה טכנית בהרבה חוקים של חוזים מיוחדים, מופיעה הוראה (ס' 4(ב) לחוק המכר) לגבי דיספוזיטיביות אך אלו הוראות מיותרות כי קיים עיקרון כללי ואין טעם לחזור עליו.
הכוונה- בכל היבט וסוגיה שניתקל בה, התחולה היא לא רק להסדר הנקודתי שמדובר בו באותו דין כגון חוק המכר אלא לשורה של הסדרים כלליים ורחבים יותר שצריך לקחתם בחשבון בכל הקשר נתון.
כאשר שואלים- מהו הנטל שמוטל על קונה לגבי בדיקת נכס מסוג מכר, קיימת הוראה מיוחדת בעניין הזה בחוק המכר, אך חשוב לזכור גם כללים רחבים יותר לצד הדין המיוחד שחלו על הנקודה הזו. יש להיזהר ממלכודת של "עיון נקודתי" מידי בהסדרים.
לדוגמא- מהם הנטלים שיש על קונה כלפי המוכר?
קונה קנה נכס, הוא טוען שיש פגם בנכס, מה בדיוק מצפים ממנו כתנאי לזה שנזכה אותו בסעד? יש הוראה בעניין הזה בחוק המכר, ס' 13-15 לחוק המכר (הקונה חייב לבדוק מיד את הנכס, חייב להודיע למוכר על אי ההתאמה)
לכאורה אפשר לקרוא את הסעיף ולעצור כאן, אבל זה רחוק מלהיות כך.
עקרונות כלליים ובסיסיים
1. עקרון תום הלב.
2. אין חוטא נשכר.
3. De minimis, זוטי דברים (לדוגמא- ס' 4 לפקודת הנזיקין).
בין העקרונות הכללים יש את העיקרון הסמוי של הדיספוזיטיביות שחל גם בחקיקה של חוזים מיוחדים מבלי שהדבר יאמר בהכרח. מבחינה טכנית בהרבה חוקים של חוזים מיוחדים, מופיעה הוראה (ס' 4(ב) לחוק המכר) לגבי דיספוזיטיביות אך אלו הוראות מיותרות כי קיים עיקרון כללי ואין טעם לחזור עליו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה